בדיקת קרקעית העין היא כלי אבחוני נפוץ מאוד ברפואת עיניים, בדגש על מחלות רשתית. במאמר הבא נציג בפניכם את המצבים בהם הבדיקה יכולה לסייע, האופן בו היא מתבצעת, הסיכונים האפשריים ועוד. בנוסף, נתייחס לבדיקת FA שהולכת איתה פעמים רבות יד ביד.
מהי בדיקת קרקעית העין?
קרקעית העין היא הבסיס של העין – החלק האחורי והפנימי ביותר של העין. קרקעית העין נמצאת מול האישון, כפי שהוא נראה מבעד למכשיר הבדיקה של רופא העיניים. קרקעית העין היא המקום היחיד בגוף שבו ניתן לראות את כלי הדם ללא בדיקה פולשנית, וצפייה בה מאפשרת הערכת מצב כלי הדם בגוף כולו.
בדיקת בקרקעית העין מאפשרת לרופא להעריך פגיעה בכלי הדם של הרשתית וגם את שאר איברי העין הנמצאים בקרקעית העין. הבדיקה מאפשרת לאבחן מחלות הגורמות להתרחשות פגיעה בעצב הראייה או ברשתית ולאתר סיבות היכולות לגרום לירידה חדה בראייה.
מדוע הבדיקה נקראת גם פונדוס?
בדיקת פונדוס היא שם נרדף לבדיקה. פונדוס (fundus) הוא הבסיס של כל איבר חלול – פונדוס הקיבה, פונדוס שלפוחית השתן, פונדוס הרחם ופונדוס קרקעית העין. לכן בדיקת קרקעית העין נקראת לעיתים, פונדוס.
באילו מקרים בדיקת קרקעית העין מומלצת?
במקרים בהם הראייה עכורה או ראייה של מעין כתמים – כמו "זבובים", פסים או נקודות. כתמים אלו עלולים להיות תסמין מקדים לקרעים בהיקף הרשתית ולהוביל, בסופו של דבר, למצב של היפרדות הרשתית מגלגל העין או קרע ברשתית.
הבדיקה נפוצה מאוד בקרב אנשים מבוגרים, במיוחד כאלו אצלם בעיות ויזואליות ומחלות סיסטמיות משפיעות על קרקעית העין. עם זאת, ייתכן צורך בביצוע הבדיקה גם בגילים מוקדמים יותר. ירידה פתאומית בראייה מחייבת בדיקה של קרקעית העין כדי לאבחן או לשלול מצבים של חסימת כלי דם ברשתית.
בדיקה בקרב חולים במחלות ניווניות של הרשתית
בדיקת קרקעית העין מסייעת לאבחן מחלות ניווניות של הרשתית, למשל ניוון רשתית (או למעשה ניוון של המקולה, מרכז הראייה ברשתית) – AMD – Age-related Macular Degeneration.
חולים במחלות ניווניות של הרשתית נדרשים לבצע את בדיקת קרקעית העין באופן תקופתי, בנוסף על בדיקת OCT למטרת הדמיה. בדיקות אלו מראות לרופא האם חל שיפור בכלי הדם הלא תקינים ברשתית (בעקבות הטיפולים שמקבלים החולים). גם חולי גלאוקומה צריכים לבצע את הבדיקה לעיתים קרובות כדי לבצע מעקב אחר מצבו של עצב הראייה.
בדיקה בקרב חולים במחלות כרוניות
לחולים במחלות כרוניות המשפיעות על כלי הדם, כמו יתר לחץ דם או סוכרת, מומלץ לבצע את הבדיקה
אחת לתקופה, זאת כיוון שמצב כלי הדם ברשתית מעיד על כלי הדם בגוף כולו.
לכן אם קיימים נזקים בכלי הדם שברשתית, הם בדרך כלל מעידים על נזקים בכלי דם אחרים בגוף. תוצאות הבדיקה נותנות תמונה אודות יעילות הטיפול התרופתי שמקבל החולה.
חולי סוכרת הלוקים בסיבוך של סוכרת המכונה רטינופתיה סוכרתית, מתבקשים לבצע בדיקה של קרקעית העין מדי ארבעה חודשים. מעקב אחרי ההתפתחות של רטינופתיה סוכרתית הוא קריטי, כיוון שמדובר במחלה היכולה להוביל לעיוורון, בדיוק כמו גלאוקומה.
כל המחלות המצריכות בדיקת קרקעית העין הן מחלות שנכון להיום אין להן פתרון מלא, והטיפול בהן מתרכז במניעת הידרדרות המחלה. ברפואה הטבעית כדוגמת הרפואה הסינית, מתמקדים בשיפור במצב הראייה ובמניעת המשך התדרדרות המחלה.
לעיתים הטיפול הטבעי מאפשר הקטנת המינונים של התרופות הקונבנציונאליות (אך ורק באישור הרופא המטפל) ומטפל במצבים בריאותיים נוספים המלווים את מחלת העיניים.
איך מתבצעת בדיקת קרקעית העין?
כאמור, קרקעית העין נמצאת מול האישון. כדי שרופא העיניים יוכל להתבונן מבעד לאישון אל הקרקעית יש להרחיב את האישון. הרחבת האישונים נעשית על ידי טיפות מיוחדות. טיפות אלו גורמות גם לשיתוק זמני של היכולת למקד את הראייה. השפעת הטיפות מורגשת רק לאחר כחצי שעה ורק אז נערכת הבדיקה.
הרופא מבצע את הבדיקה בחדר חשוך באמצעות מכשיר המקרין ומצויד בעדשה מגדילה. הוא מתבונן על איברי העין בסדר קבוע: עצב הראייה, מרכז הרשתית, כלי הדם והיקף הרשתית.
כדי שיוכל לראות את כל האיברים בצורה ברורה, הרופא מבקש מהנבדק להביט בכיוונים שונים. כשיש חשד לחורים בהיקף הרשתית, הרופא נעזר בעדשות מגע מיוחדות המאפשרות לראות את היקף הרשתית.
הבדיקה עצמה אורכת כמה דקות בלבד. הבדיקה מסנוורת לזמן קצר, והראייה נשארת מטושטשת עד כחמש שעות לאחר הבדיקה בשל השפעת הטיפות להרחבת האישונים.
האם בדיקת קרקעית העין גורמת לכאבי ראש?
הבדיקה לא גורמת לכאבי ראש, אך יחד עם זאת, כאבי ראש לא מוסברים יכולים להיות סיבה לפנייה לבדיקת מלכתחילה.
בעקבות הבדיקה יכולות להיות תופעות לוואי של הטיפות להרחבת אישונים: צריבה בעיניים, טשטוש בראייה, אודם בפנים, יובש בפה, עלייה זמנית בלחץ הדם, סחרחורת ועוד.
בדיקות משלימות נוספות
צילום קרקעית העין
צילום קרקעית העין מטרתו לאבחן פגיעה ברשתית ובאספקת הדם אליה וכך לזהות מחלות הקשורות במצבים אלו. הצילום מאפשר להעריך את הנזק לרשתית ואת יעילות הטיפול שניתן למחלות אלו: ניוון מרכז הראייה (AMD), רטינופתיה סוכרתית וסוכרת, יתר לחץ דם, גלאוקומה ומחלות נוספות המאופיינות בפגיעה ברשתית.
בדיקת FA
בדיקת FA היא צילום פלורסצאין (FA). מדובר בצילום של קרקעית העין המתבצע לאחר הזרקת חומר ניגוד פלורסצנטי. החומר מוזרק לזרוע של הנבדק ומתפשט בכל הגוף – גם בכלי הדם שבעין. חומר הניגוד מאפשר לרופא לזהות פגמים ברשתית ואת המצב של אספקת הדם לרשתית. החומר הניגודי מופרש בשתן ולא נשאר בגוף.
לעיתים מתבצע גם צילום ICG, המשלים את בדיקת FA. צילום זה מספק מידע על מחלות עיניים ברשתית ובשכבה שמאחורי הרשתית. במיוחד מחלת ניוון המקולה (AMD).
