לחץ תוך עיני

לחץ תוך עיני: גורמים, סיכונים ודרכי טיפול

כדי שנבין מהו לחץ תוך עיני (Intraocular Pressure), צריך להכיר את מבנה העין. לעין מבנה כדורי כמעט סימטרי והיא נחלקת לחלק קדמי ואחורי. עצב הראייה יוצא מחלקה האחורי של העין. החלק הקדמי מחולק ללשכה הקדמית וללשכה האחורית. בלשכה האחורית מיוצר נוזל חיוני לתפקודה של העין, אשר חשוב שהרמות שלא תהיינה תקינות.

לנוזל זה שני תפקידים:

  1. להכניס לעין חומרי תזונה וחמצן ולסלק ממנה דו תחמוצת הפחמן ותוצרי פסולת נוספים.
  2. לשמור על לחץ עיני תקין

הלחץ בעין שומר על צורתה והכרחי לתפקוד תקין ולראייה חדה. הדבר דומה ללחץ בצמיג אופניים – ככל שהלחץ יעלה דופן הגלגל תתקשה ותהיה גמישה פחות, ואילו לחץ נמוך מדי יגרום לצמיג לשנות את צורתו ויוריד מאוד את תפקודו.

לחצים תוך עיניים מווסתים באופן טבעי על ידי הגוף וקשורים לכניסה ולהפרשה של הנוזל אל העין ולניקוז שלו ממנה. ברגע שהוויסות הטבעי נפגע, כלומר כשנוצר פעם בין ייצור הנוזל לבין מידת הניקוז שלו, הלחץ התוך עיני משתנה.

איך ניתן למדוד את הלחץ בפנים העין?

לחצים תוך עיניים נמדד אצל רופא עיניים באמצעות מכשירים שונים, למשל טונומטר. לחץ תוך עיני תקין, בעין בריאה, נע בין 10 ל-21 מ"מ כספית. נהוג להתייחס למצב של יתר לחץ דם החל מ-23 מ"מ כספית, בין השאר מכיוון שלוקחים מרווח ביטחון עקב העובדה שרמת הדיוק של מדידת הלחץ אינה מושלמת. לצורך השוואה – לחץ דם תקין נע בין 80 ל-120 מ"מ כספית.

קיימים סוגים שונים של מכשירי טונומטר, כאשר הסטנדרט המקובל כיום הוא טונומטר גולדמן. המכשיר, המורכב על גבי מנורת סדק, בוחן את הלחץ בעיניים בצורה עקיפה, בהתאם למידת הקמירות ולעובי של הקרנית המגדירה את הלחץ הדרוש מהמכשיר על מנת ליצור מצב בו הקרנית מושטחת.

מה הבעיה עם לחץ תוך עיני גבוה או נמוך מדי?

שאלה שצריכה להישאל היא האם יש במקרה של לחץ תוך עיני סימפטומים שאפשר לשים אליהם לב. לחץ תוך עיני נמוך מדי יפגע בחדות ובבהירות הראייה ואילו לחץ גבוה מדי עלול להפעיל לחץ איטי אך קבוע על עצב הראייה. הדבר עלול לגרום לניוון ולתמותה של תאים בעצב הראייה ולאיבוד ראייה חלקי או מלא. חשוב להדגיש שבמקרים רבים בהם הלחץ הוא ברמות שאינן תקינות, לא נחוש דבר – בטח שלא בשלבים הראשונים.

יש לי לחץ תוך עיני גבוה, מה זה אומר?

לחץ גבוה מקושר פעמים רבות להתפתחות מחלת גלאוקומה. יחד עם זאת, על אף ש-10% מבני ה-40 ומעלה יפתחו את הבעיה – רק מעטים מהם יפתחו גלאוקומה והמחלה נקשרת גם לגורמים נוספים, כמו זרימת דם לא תקינה אל העצב.

כדי שמצב מסוים יוגדר כלחץ תוך עיני, ולא גלאוקומה, נדרש קיומם של כמה תנאים: על הלחץ הנמדד לעמוד על יותר מ-23 מילימטר כספית לפחות פעמיים. חשוב שעצב הראייה יימצא תקין, בבדיקה חוזרת, וכן שלא יתגלו סימנים לנזקים המזוהים עם גלאוקומה (למשל במסגרת בחינת שדה הראייה) או למחלות אחרות שעלולות לגרום לעלייה ברמות הלחץ. בנוסף נדרשת שלילה של גורמים מבניים בעין שעלולים להסביר את עליית הלחץ.

אך לא זוהתה עמידה בתנאים האחרים, אין מדובר במחלה. אף על פי כן מדובר בסיכון להתפתחות גלאוקומה, ובמצב הדורש מעקב וביקורים תדירים אצל רופא העיניים.

האם מרגישים שינוי לחצים בעיניים?

על פי רוב השינוי בלחץ בעיניים לא יורגש, כאשר רק במקרים חריגים וחמורים במיוחד יופיעו דקירות או הפרעות ראייה.

אפשר לחיות עם לחץ גבוה בעיניים במשך שנים ארוכות מבלי שתתפתח מחלה. יחד עם זאת חיוני להיות במעקב אצל רופא העיניים כדי לוודא שהמצב אכן לא מדרדר, וכמובן על מנת לבצע בדיקת לחץ תוך עיני מדי תקופה.

רופא העיניים יחליט האם מדובר במקרה של לחץ בעיניים שאינו תקני, או לחלופין בהתפתחות של גלאוקומה. אם פעמיים נמדדים לחצים תוך עיניים הנורמה אך עצב הראייה נמצא תקין במעקבים התקופתיים ואין סימנים המצביעים על בעיות אחרות – הרופא יאבחן יתר לחץ תוך עיני. אבחנה כזו דורשת המשך מעקב קפדני ועל פי רוב גם המשך אבחון. יש לציין שעל האדם החווה לחצים תוך עיניים להיות במעקב תמידי אצל רופא העיניים, בין אם הוא מטופל ובין אם לא, כשהרופא הוא שמגדיר את התדירות הרצויה של הביקורים עבורו.

מתי נדרש טיפול בלחץ תוך עיני?

קיימת כיום מחלוקת בקרב רופאי העיניים בכל הנוגע לשאלת הטיפול בלחץ תוך עיני, מכמה סיבות. ראשית, מדובר בתופעה נפוצה הקיימת אצל כעשירית באוכלוסייה, עם כי רק אחוז מצומצם מתוכם אכן יפתחו תסמיני מחלה בטווח הארוך. הטיפול במחלה הוא בהמשך לכך ארוך טווח וצפוי להימשך כל החיים, תוך שהוא טומן בחובו תופעות לוואי אפשריות. בנוסף, ייתכן בהחלט שהטיפול בבעיה לא ימנע בוודאות מוחלטת את התפתחות המחלה.

מרבית הרופאים ממליצים על טיפול בעיקר כאשר יש גורמים נוספים להתפתחות גלאוקומה:

  1. גובה הלחץ – ככל שהלחץ גבוה יותר רמת הסיכון עולה. כך כאמור נמצא שיותר מ-40% מהאנשים אצלם הופיע לחץ של יותר מ-30 מילימטר כספית פיתחו גלאוקומה, לעומת אחוזים בודדים מקרב אלו שרמות הלחץ אצלם הגיעו עד ל-26 מילימטר כספית
  2. עובי הקרנית – קרנית דקה מהממוצע גורמת לתוצאה נמוכה יותר מהלחץ האמיתי. בנוסף, קרנית דקה מהממוצע מגדילה את הסיכון להתרחשות פגיעה בעצב הראייה (ולהיפך)
  3. גיל – ככל שעולה הגיל כך עולה רמת הסיכון ללקות בגלאוקומה, אם כי יש מצבים בהם הלחץ דווקא יורד עם הגיל
  4. היסטוריה משפחתית של גלאוקומה

דרכי הטיפול המוצעות כיום

ניתן לטפל בבעיה בצורה יעילה. הטיפול העיקרי ניתן בצורה של טיפות להורדת לחץ תוך עיני, כאשר לעיתים ניתן להסתפק בסוג אחד של טיפות ובמקרים אחרים דרושים כמה סוגים. החיסרון העיקרי הוא שהאדם צריך למעשה להשתמש בטיפות משך כל ימי חייו, מה שעלול להיות מורכב להתמדה. לצד זה קיימות אפשרויות של ניתוח או טיפול בלייזר, בכוחם להפחית את הלחץ לתקופה מסוימת ובכך לצמצם את ההתבססות הנדרשת על טיפות.

בנוסף, ניתן למצוא לחץ תוך עיני טיפול טבעי יעיל במיוחד. טיפול זה כולל שימוש בטכניקות שונות וטבעיות על פי הרפואה הסינית כגון: דיקור, צמחי מרפא, שינויים תזונתיים ועוד, כך שמדובר במידה רבה באפשרות של הורדת לחץ תוך עיני באופן טבעי. הטיפול הוכח כיעיל למניעת התדרדרות המחלה. ראוי לציין כי באמצעות הרפואה הסינית ניתן לטפל במגוון מחלות עיניים, ביניהן מחלות עיניים דלקתיות כדוגמת אובאיטיס.

האם הטיפול מונע התפתחות גלאוקומה?

שאלה שנשאלת רבות נוגעת לטיב הקשרים בין לחצים תוך עיניים שאינם תקינים לבין מחלת הגלאוקומה. הטיפול אינו מונע לחלוטין את התפרצות המחלה, אך הוא מוריד את הסיכון ללקות בה וחשוב לא פחות – המעקב הקפדני אצל רופא העיניים המאפשר זיהוי מוקדם של המחלה וטיפול מהיר בה. זכרו – זיהוי מוקדם מונע הדרדרות מהירה של גלאוקומה, היכולה להוביל לאובדן ראייה.

כמו כן, כיוון שהעלייה בלחץ תוך עיני לא מורגשת (אלא במקרים חריגים), הדרך היחידה לזהות את המחלה בשלביה המוקדמים היא על ידי אבחון המתבצע על ידי רופא העיניים. מכיוון שטיפול נכון במחלות ראייה, כולל גלאוקומה, דורש מומחיות מלאה של הגורם המטפל – מומלץ שלא להתפשר. כיום תמצאו גם מומחים שמספקים פתרונות יעילים, אפילו כאשר רופא העיניים מציין ש"אין מה לעשות".

ראוי לציין, כי אנו במרפאה מציעים טיפולים למגוון מצבים רפואיים כדוגמת רטיניטיס פיגמנטוזה, ממברנה בעין ועוד.

אולי יעניין אותך גם:

>> בדיקת קרקעית העין

>> גלאוקומה בעין אחת – איך לאבחן ולטפל?