רטינופתיה סוכרתית – Diabetic Retinopathy – DR

אובחנתם כחולים במחלת רטינופתיה סוכרתית?

פנו לקליניקת איתי שרף לקבלת טיפול שעשוי להאט את הידרדרות המחלה ואף להביא לשיפור בראייתכם

מה זה רטינופתיה סוכרתית (Diabetic Retinopathy)? מדובר במחלה שחולי סוכרת עלולים לסבול ממנה כחלק מסיבוכי מחלת הסוכרת. רטינופתיה סוכרתית מבוטאת בפגיעה בכלי הדם האחראים על הזנת הרשתית ולמעשה פירושה הוא "מחלת רשתית".

ממה נובעת המחלה?

רטינופתיה סוכרתית נובעת עקב חוסר איזון ברמות הסוכר בדם. רמות בלתי תקינות עלולות להביא לקושי בזרימת הדם לאיברי הגוף השונים, כשהעין העמוסה בכלי דם קטנים היא אחת הנפגעות המרכזיות מכך. רבים מהחולים יפתחו רטינופתיה סוכרתית לאחר כחמש עד עשר שנים בהן הם חולים בסוכרת, שעלולה במצבים הקיצוניים לגרום לפגיעה חמורה בראייה ולעיוורון.

סדרת הטיפולים Clear Vision להתמודדות עם רטינופתיה מסייעת בטיפול ברשתית העין אצל חולי סכרת.

רטינופתיה סוכרתית – גורמי סיכון:

• משך זמן ארוך של מחלת הסוכרת – על פי ההערכות, כמחצית מהאנשים החולים בסוכרת תקופה של עשר שנים יפתחו רטינופתיה
• גיל: בעוד המחלה אפשרית גם בקרב ילדים, הסיכויים לחלות בה עולים ככל שגיל האדם עולה, אם כי המחלה בהחלט עלולה לתקוף חולי סוכרת צעירים (זוהי הסיבה השכיחה לעיוורון חלקי בטווח הגילים 65-20)
• היסטוריה משפחתית
• חוסר איזון במשק הסוכר בגוף
• מחלות נלוות כדוגמת יתר לחץ דם, אי ספיקת כליות וכדומה
• השמנה וחוסר פעילות גופנית
• תזונה: בין השאר, נמצא כי משקאות דיאטתיים עלולים לעודד רטינופתיה סוכרתית
• עישון (מידע נוסף על הקשר בין עישון לרטינופתיה סוכרתית תמצאו במאמר הבא)

רטינופתיה סוכרתית עלולה לגרום לאיבוד ראייה בדרגות שונות, עד לעיוורון מוחלט, עקב שינויים בכלי הדם ברשתית העין.

הפגיעה בכלי-הדם באה לידי ביטוי בשני אופנים:

1. צמיחת כלי-דם פתולוגיים ברשתית: מאחר שכלי-דם אלו שבירים, דולף מהם דם אל מרכז העין וגורם לטשטוש הראייה.
2. דליפת נוזלים אל עבר מרכז הרשתית ולגוף הזגוגי – מרכז הרשתית הוא החלק האחראי על חדות הראייה, כשמצטברים בו נוזלים הם גורמים לטשטוש ראייה ולהיווצרותה של בצקת מקולרית.

שלבי התפתחות רטינופתיה

ברמה הכללית עלולים להיות שני סוגי מחלות רשתית כתוצאה מסוכרת. במקרה של רטינופתיה סוכרתית רקעית, איבוד הדם נגרם עקב הפגיעה במקולה. עיקר הפגיעה כאן היא בראייה המרכזית, בעוד שדה הראייה ההיקפי צפוי להישמר. רטינופתיה סוכרתית שגשוגית, הסוג המרכזי השני, נגרמת עקב צמיחת כלי דם שאינם תקינים ושעלולים לדמם לזגוגית או לחלופין לגרום להיפרדות הרשתית. במצב זה כלי הדם החדשים והרצועות הסיביות גורמים לכיווץ ולמשיכת הרשתית ממקומה, ובמצב זה סיכויי התיקון המוחלט נמוכים.

ניתן בהמשך לכך, לחלק את קצב התקדמות המחלה לארבעה שלבים. שלושת שלבי רטינופתיה סוכרתית הראשונים שייכים לשלב הלא שגשוגי של המחלה, ואילו השלב האחרון שייך לשלב השגשוגי:

1. המצב הקל של השלב הלא שגשוגי: כלי-הדם ברשתית מפתחים מעין בליטות זעירות (מיקרואנוריסמות) שדולף מהן נוזל (Exudation).
2. המצב המתון של השלב הלא שגשוגי: מתחילה חסימת כלי הדם אשר מזינים את הרשתית.
3. המצב המתקדם של השלב הלא שגשוגי: נוצרת איסכמיה באזורים שונים עקב גדילה בכמות כלי-הדם אשר נחסמים. אזורים אלו משדרים לגוף על מצב של מצוקת חמצן.
4. השלב השגשוגי: בשלב השגשוגי, אליו מגיעים כחמישית מהסובלים ממחלת רטינופתיה סוכרתית, הגוף מצמיח כלי דם חדשים בעקבות מצוקת החמצן שנוצרה באזורי האיסכמיה ברשתית. כלי-הדם החדשים שנוצרו הם כלי דם פתולוגים. כלי דם אלו צומחים על פני הרשתית, או מהרשתית אל תוך חלל הזגוגית, ומכיוון שהם פריכים ושבירים, עשוי לדלוף מהם דם אל עבר הרשתית והגוף הזגוגי ולפגוע בראייה.

סימפטומים של רטינופתיה סוכרתית

סימפטומים אופייניים של רטינופתיה סוכרתית, על סוגיה השונים, עלולים לבוא לידי ביטוי במספר תסמינים מרכזיים המבטאים את הפגיעה בראייה. לעיתים מופיעות נקודות זעירות או פסים כהים, הגורמים לחסימת הראייה ולשיבושה. תסמין אפשרי נוסף הוא טשטוש ראייה. המחלה עלולה לגרום לקשיי הסתגלות לשינויים באור ולפגיעה בכושר הראייה בלילה.

יש לציין שבניגוד לחלק ממחלות העיניים האחרות, העיוורון במקרה הזה נוטה להיות פתאומי ולהתרחש בעת שבירת כלי דם ודימומם לתוך חלל העין, ודבר זה מוביל להיווצרות "צל" המשבש את הראייה. יש מקרים בהם הדם ייספג כעבור מספר שבועות או חודשים, כך שהראייה תחזור לאיתנה, אולם במצבים אחרים מדובר בנזק שאינו הפיך.  

אבחון רטינופתיה סוכרתית

אבחון מדויק ובעיקר מהיר של רטינופתיה עשוי להגדיל משמעותית את סיכויי ההתמודדות איתה. את המחלה מאבחנים בבדיקה אצל רופא עיניים, במהלכה מטפטפים לתוך העיניים טיפות להרחבת האישונים. פעולה זו מאפשרת צילום OCT של רשתית העין ובחינת המצב שלה בצורה ישירה במקרים מסויימים כדוגמת כמות הנוזלים במקולה. כיוון שלאחר הבדיקה אתם צפויים לחוש טשטוש ראייה, ערפול או רגישות לאור (למעשה, בוהקות יתר) חשוב להצטייד במשקפי שמש. מומלץ להגיע לבדיקה עם מלווה, או לכל הפחות לא לנהוג בשעות שלאחריה.

בחלק מהמקרים, יש צורך בבדיקות משלימות: בדיקת אולטרה סאונד שעתידה לראות האם נעשתה היפרדות הרשתית, למשל, או צילום פלואורסצאין שעשוי להצביע על כלי דם חדשים שהתווספו לרשתית (אלו הם למעשה כלי דם שאינם תקינים).

עקב השכיחות הגבוהה של רטינופתיה בקרב חולי סוכרת, חשוב שאנשים הסובלים מהמחלה יקפידו ביתר שאת על ביצוע בדיקות עיניים תקופתיות: אחת לשנה לפחות, או אפילו 4-3 פעמים בשנה אם אותו אדם כבר מתחיל להבחין בירידה מסוימת בראייה שלו. המטרה היא לאבחן מחלת רטינופתיה סוכרתית בשלבים הראשונים שלה, כיוון שזה מגדיל משמעותית את אחוזי ההצלחה ומקטין את פוטנציאל הנזק כתוצאה ממנה. זאת גם עקב העובדה שהופעת תסמינים, דוגמת אלו שתוארו מעלה, עלולה להצביע על מחלה הנמצאת בשלב מתקדם באופן יחסי.