עצב הראייה: מה חשיבותו? ואילו מחלות עלולות לאפיין אותו?

אין צל של ספק שתפקוד תקין של עצב הראייה, הנמנה על מערכת העצבים המרכזית, הוא אחד המפתחות העיקריים לבריאות העיניים ולתקינות הראייה. כשמבינים מה בדיוק עושה עצב הראייה, ברור מדוע. המדובר בזוג עצבי, האחראי על העברת המידע החזותי מרשתית העין ועד למוח דרך הסיבים העצביים (אקסונים) – בסך הכול, העצב מכיל כ-1.2 מיליון סיבים כאלה, שלוקחים על עצמם את משימת הנשיאה של המידע שכ-130 תאים קולטי אור (אופסינים) קלטו ועיבדו. ניתן לדמות את עצב הראיה למעין "כבל", המחבר בין העין למוח ובכך מאפשר לעבד במוח את מה שהעין קולטת.

הבעיה מתחילה כאשר ישנה פגיעה בעצב הראיה, מסיבות שונות, מה שעלול לגרום לנזק חמור ופעמים רבות גם בלתי הפיך. אז מהן המחלות העיקריות של עצב הראיה? ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?

עצב הראייה, פגיעה בעצב הראייה

פגיעה בעצב הראייה: המחלות העיקריות שעלולות לתקוף אתכם

גלאוקומה

הקשר בין גלאוקומה לבין עצב הראייה הוא מורכב. מצד אחד, גלאוקומה היא מחלה כרונית אשר עלולה במהות שלה לפגוע בעצב הראייה. בחלק גדול מהמקרים הסיבה לאותה פגיעה בעצב הראיה (ובכלל – למחלת הגלאוקומה) היא לחץ תוך עיני גבוה, אם כי גלאוקומה אפשרית גם ברמות תקינות לחלוטין של לחץ תוך עיני. על אותו עיקרון, ברור שלא כל אדם הסובל מלחץ תוך עיני גבוה יחלה בהכרח בגלאוקומה.

תפקוד לקוי של עצב הראייה, מהצד השני של המתרס, נחשב לאחד מגורמי הסיכון המרכזיים לגלאוקומה. אספקת דם שאינה תקינה לאזור עצב הראייה (איסכימה) מגדילה משמעותית את הסיכונים לגלאוקומה. עקב כך דרכים מרכזיות לאבחון גלאוקומה, לצד בדיקת לחץ תוך עיני: הן בדיקה ויזואלית של עצב הראייה והן בדיקה ממוחשבת של שדה הראייה.

ניתן למצוא רשימה לא קטנה של גאלוקומה תסמינים המשתנים בהתאם לסוג הגלאוקומה: גלאוקומה צרת זווית, רחבת זווית, גלאוקומה מולדת ועוד. למרות שניתן למצוא לכל אחד מהסוגים סימפטומים מובחנים, במרכזם כמובן פגיעה ביכולת הראייה, במקרים רבים המחלה תתפתח אצל האדם במשך שנים בלי שהוא יבחין כלל בתסמינים. יכול להיות מצב בו האדם יגיע למצב עיוורון, אפילו מתקדם, ולא יהיה בכלל מודע לכך.

ברפואה הקונבנציונלית טיפול בגלאוקומה נעשה לרוב באמצעות טיפות עיניים המיועדות להפחית את הלחץ התוך עיני ובכך אף עשויות לסייע בהתמודדות שלנו עם גלאוקומה וצרות אחרות. במצבים מורכבים יותר, וכאשר הטיפול הניתן כקו ראשון לא הוכיח עצמו כיעיל, ייתכן שיהיה צורך בטיפולים נוספים הנחשבים למורכבים יותר לביצוע: טיפול לייזר לגלאוקומה, ניתוח גלאוקומה ועוד.

הרפואה הסינית, אשר פועלת פעמים רבות לצד הרפואה הקונבנציונלית אבל יכולה גם לשמש על תקן טיפול יחידני, מבוססת על טיפול הוליסטי עבור גוף האדם. המטרה היא לשפר את בריאות האדם, להתמקד באספקטים נוספים (למעט הורדת לחץ) שעלולים לפגוע בעצב הראייה ולגרום להידרדרות הראייה, ולסייע לאיזון הנדרש בגוף ובנפש. הטיפול מבוסס בין השאר על דיקור סיני, צמחי מרפא ופורמולות המותאמות לאדם באופן ספציפי, לצד דגשים לשיפור אורחות החיים: תזונה, פעילות גופנית, טכניקות הרגעה ועוד. באתר תוכלו לקרוא עוד על גלאוקומה.

אוטם של עצב הראייה

אוטם של עצב הראייה נחשב כיום לסיבה מרכזית לאיבוד ראייה באופן פתאומי, בין אם בגילאי הביניים ובין אם בקרב אנשים מבוגרים. בדרך כלל הסיבה למצב של אוטם בעצב הראייה היא שיבוש זרימת הדם לראש עצב הראייה, עם או בלי חסימה ממשית של כלי הדם. בצורה הבלתי דלקתית של המחלה, אליה נתייחס מיד, ייתכן שחלק מהבעיה יהיה מחלות כרוניות שהאדם סובל מהן: יתר לחץ דם, סוכרת, רמות בלתי תקינות של שומנים בדם ועוד.

נהוג לחלק את המחלה לשני סוגים , בהתאם  לאופי ולגורם הפגיעה, כאשר השכיח ביותר הוא חוסר בחציו התחתון של שדה הראייה. בצורה הנפוצה של המחלה, Naion, הגורם לאוטם בעצב הראייה אינו דלקתי. במקרה הזה תיתכן פגיעה קלה בראייה אך פוטנציאל לפגיעה חמורה הרבה יותר, עד לרמת עיוורון, בקרב חולי סוכרת.

הצורה השנייה, Arteritic Aion, היא החמורה והמורכבת יותר להתמודדות. המקור לה הוא דלקתי – דלקת בכלי הדם – ואוכלוסיית הסיכון המרכזית היא נשים בגיל 55 ומעלה. המחלה עלולה לגרום לירידה משמעותית בראייה, עם סיכון לא מבוטל לאובדן ראייה, לצד תסמינים דוגמת כאבי ראש או כאבים באזור המקיף את העין.

חשוב להדגיש שהרפואה המערבית אינה מציעה פתרונות יעילים לאוטם עצב הראייה, במיוחד בצורה שאינה דלקתית, ומתמקדת תחת זאת באיתור גורמי הסיכון ובניסיון למצוא להם מענה. כאן בולטים היתרונות של טיפול טבעי באוטם עצב הראיה, בכוחו לשפר את זרימת הדם לעצב בשלב הראשון ולהציע שיפור הדרגתי במחלה. דיקור סיני, צמחי מרפא והתאמות תזונתיות עשויים לסייע בשיפור זרימת הדם ובכך לשקם את הסיבים שנפגעו. לרוב ישנם סיבים שהנזק בהם הינו בלתי הפיך, אך ייתכנו סיבים שכן ישנה אפשרות לשפר את תפקודם ובכך לשפר את תפקוד עצב הראייה.

דלקת בעצב הראייה

דלקת בעצב הראייה (Optic Neuritis), כנובע משמה, מופיעה באותם סיבים עצביים החיוניים לצורך העברת מידע חזותי מרשתית העין למוח. דלקת זו אינה שונה מדלקות באזורים אחרים בגוף מבחינת הגורמים העיקריים לה, שעלולים להיות רעלנים, נגיפים או חיידקים על סוגיהם. מבחינה מעשית גם עם התקדמות הרפואה כיום, עדיין אי אפשר לדעת באופן מוחלט מהם הגורמים הנקודתיים לדלקות  בחלק גדול מהמקרים.

השורה התחתונה היא שהפגיעה בסיבים, עקב הדלקת, תשבש את אופן העברת המידע ותביא לנזק מהותי בראייה. התסמינים הבולטים של המחלה הם:

  • טשטוש ועמימות ראייה, באחת העיניים או בשתיהן. פעמים רבות יופיעו לאחר פעילות ספורטיבית או טבילה במים חמים
  • פגיעה במרכז שדה הראייה, באופן חלקי או מלא
  • פגיעה ביכולת האבחנה בין צבעים וביכולת זיהוי הצבעים
  • אי נוחות וכאבי עיניים, שנוטים להחמיר כאשר מזיזים את גלגל העין

בדרך כלל התסמינים האלו יופיעו באפן הדרגתי, במשך ימים ספורים. אבחון הדלקת מבוסס על כמה בדיקות הנעשות במקביל, לרבות בדיקת חדות הראייה, ראיית הצבעים, אופן תפקוד האישונים, בדיקת שדה הראייה המרכזי ועוד. ברוב המקרים הדלקת תחלוף מעצמה כעבור כמה שבועות או חודשים, אפילו ללא טיפול, אם כי ייתכן מצב בו יוחלט על טיפול בסטרואידים להקלה על המצב ולהאצת קצב ההחלמה.

שימו לב שדלקת בעצב הראייה שאינה מזוהה ומטופלת כראוי עלול לגרום לעיוורון – למעשה, זהו הגורם המרכזי המביא לאיבוד פתאומי של הראייה בקרב צעירים. הדלקת מהווה פעמים רבות התסמין הראשון לכך שהאדם סובל מטרשת נפוצה (בקרב כמעט 50% מחולי טרשת נפוצה, יש פגיעה בעיניים), ולכן אנשים הסובלים מדלקת צריכים להיות עם האצבע על הדופק בכל הנוגע להתפתחות טרשת נפוצה.