מה היא רטינופתיה נסיובית מרכזית?
ברשתית שלנו, שהיא החלק האחורי של העין שבו נקלט האור, מתקיים איזון עדין בין ייצור וניקוז של נוזלים. במצב תקין שכבת האפיתל הפיגמנטרי ברשתית משמשת כמו “משאבה” טבעית: היא מונעת הצטברות נוזלים ומבטיחה שהרשתית תישאר צמודה לשכבות שמתחתיה. כאשר יש פגם בתפקוד הזה או כאשר כלי הדם בשכבת הדמית שמתחת לרשתית נעשים חדירים מדי, מצטבר נוזל מתחת לרשתית. הנוזל הזה דוחף את הרשתית קדימה ויוצר מעין שלולית פנימית קטנה.
במקרים שבהם מרכז הראייה (הפוביאה) מושפע, המטופל יחוש ירידה באיכות הראייה, טשטוש או עיוות של צורות. לעיתים נדירות יותר התמונה נראית קטנה מהמציאות (מיקרופסיה) או שהצבעים אינם נתפסים כראוי.
מי נמצא בסיכון?
המחלה מופיעה בעיקר בגברים צעירים עד גיל העמידה, לרוב בעשור הרביעי והחמישי לחיים. היא פחות נפוצה בנשים, אך קיימת גם שם, ובפרט בתקופת ההיריון, שם היא נוטה להופיע עקב רמות גבוהות של הורמון הקורטיזול.
גורם הסיכון הבולט ביותר שנמצא במחקרים הוא שימוש בסטרואידים – בין אם מדובר בטיפול מערכתי (כדורים או זריקות), ובין אם במשחות עור, תרסיסים לאף, שאפים או טיפות עיניים. גם שימוש בסטרואידים בעקיפין, למשל כתוצאה מטיפול כרוני באסתמה או בדלקות מפרקים, עלול לעורר את המחלה.
גורמי סיכון נוספים כוללים לחץ דם גבוה, מצבים הורמונליים מסוימים, סטרס מתמשך, ולעיתים גם שימוש באלכוהול או תרופות פסיכיאטריות. ידוע גם קשר לתסמונת קושינג שבה הגוף מייצר עודף של סטרואידים טבעיים.
מהם התסמינים של רטינופתיה נסיובית מרכזית?
בחלק גדול מהמקרים, במיוחד אם ההיפרדות אינה מערבת את מרכז הראייה, המחלה כלל אינה מורגשת והמטופל עשוי שלא לדעת שהוא סובל ממנה. אך כאשר הפגיעה היא במרכז הראייה, שם מרוכזות רוב הקולטנים האחראיים על חדות וראיית צבעים – מופיעים תסמינים ברורים:
- ירידה בחדות הראייה עד לטשטוש בולט
- הופעת כתם כהה או עיוות במרכז שדה הראייה (סקוטומה מרכזית)
- עיוות של קווים ישרים שנראים פתאום גליים או עקומים (מטמורפופסיה)
- תחושה שהתמונה קטנה מהרגיל (מיקרופסיה)
- ירידה בראיית צבעים או תחושה שהצבעים דהויים
בדרך כלל מדובר בתהליך חד צדדי, כלומר בעין אחת, אך לעיתים המחלה פוגעת גם בשתי העיניים.
איך מאבחנים את המחלה?
האבחון מתבצע על ידי רופא עיניים בעזרת בדיקה יסודית של קרקעית העין. כבר בבדיקה זו ניתן לראות את אזור הנוזל שמצטבר מתחת לרשתית.
לצורך אבחון מדויק יותר נעזרים באמצעות בדיקת OCT – טכנולוגיה הדמייתית מתקדמת שמציגה חתך רוחב של הרשתית ומאפשרת לראות את שלולית הנוזל ואת גובה ההיפרדות. במידת הצורך משתמשים גם באנגיוגרפיה עם פלואורסצאין או עם צבע אינדוציאנין, המבליטים את כלי הדם ומאפשרים לזהות את מוקדי הדלף.
מהלך טבעי של המחלה
הבשורה הטובה היא שברוב המקרים מדובר במחלה שחולפת מעצמה. הנוזל מתחת לרשתית נספג בדרך כלל תוך חודשיים עד שלושה חודשים, והראייה חוזרת כמעט לחלוטין לקדמותה. יחד עם זאת, כשליש מהחולים יחוו חזרה של המחלה בעתיד, לעיתים לאחר שנה ולעיתים אחרי כמה שנים.
בכחמישה אחוזים מהמקרים מתפתחת מחלה כרונית, שבה קיימת הצטברות נוזל מתמשכת לאורך חודשים רבים. מצב זה עלול לגרום לשינויים בלתי הפיכים ברשתית ולירידה מתמשכת בראייה.
דרכי הטיפול
במקרים החריפים הראשונים, כאשר מדובר בהופעה ראשונה של המחלה, ברוב המקרים ההמלצה היא להמתין במעקב סדיר. בתקופה הזו חשוב להפחית גורמי סיכון כמו סטרואידים או סטרס ולתת לעין הזדמנות להחלים בעצמה.
כאשר מדובר במחלה חוזרת או כרונית, או כאשר הנוזל אינו נספג במשך חודשים, ניתן לשקול טיפולים פעילים:
- טיפול בלייזר תרמי – מיועד לנקודות דלף ברורות שאינן קרובות למרכז הראייה. הלייזר “סותם” את מוקד הדלף ומזרז את הספיגה.
- טיפול פוטודינמי (PDT) – טיפול מבוסס תרופה וקרן אור עדינה, הנחשב היום ליעיל ביותר במקרים כרוניים. טיפול זה פועל על כלי הדם בדמית העין ומפחית את החדירות שלהם.
- זריקות תוך עיניות של נוגדי VEGF – אינן טיפול שגרתי ב-CSR, אך כן משמשות כאשר מתפתחת ניאווסקולריזציה (כלי דם חדשים ופתולוגיים) כתוצאה מהמחלה.
מה הפרוגנוזה?
ברוב החולים, כאמור, המחלה חולפת תוך זמן קצר יחסית עם חזרה כמעט מלאה של הראייה. עם זאת, חשוב להיות במעקב כדי לזהות הישנויות או מעבר למחלה כרונית. בחלק קטן מהמקרים, בעיקר כאשר המחלה מתמשכת, עלולה להישאר ירידה קבועה באיכות הראייה. ישנה חשיבות בספיגה מהירה של הנוזל על מנת להקטין את הסיכון לפגיעה בלי הפיכה ברשתית.
רטינופתיה נסיובית מרכזית ברפואה הסינית למחלות עיניים
ברפואה הסינית מסתכלים על CSR כתוצאה מחוסר איזון במערכת כולה – שילוב של מתח רגשי, עומס על הכבד ומעגלים הורמונליים שאינם מתפקדים כראוי. הטיפול משלב דיקור וצמחי מרפא במטרה לשפר את זרימת הדם הדקה ביותר אל הרשתית, להפחית עומס הורמונלי ולהרגיע את מערכת העצבים. במקרים רבים אנו רואים שיפור ביכולת הגוף לספוג את הנוזל במהירות גבוהה יותר ובכך גם הפחתה בסיכון לפגיעה בלתי הפיכה ברשתית. הטיפול מבוצע כמובן לצד הטיפול והמעקב אצל רופא העיניים ולא במקומו.
לסיכום
רטינופתיה נסיובית מרכזית CSR היא מחלה עינית שכיחה יחסית, שבחלק גדול מהמקרים חולפת מעצמה אך עלולה להיות מתסכלת ומטרידה בזמן הופעתה. אבחון מוקדם, מעקב מתאים והפחתת גורמי סיכון הם הצעדים החשובים ביותר. במקרים מתמשכים קיימות אפשרויות טיפול יעילות, ובמקביל ניתן לשלב את הרפואה הסינית כדי לתמוך בתהליך ההחלמה ולהקטין סיכוי להישנות.
בקליניקה של איתי שרף אנו מלווים מטופלים רבים עם CSR בגישה משולבת של ידע מערבי ורפואה סינית, עם הצלחות רבות בשימור ושיפור איכות הראייה לאורך זמן.
