ניתוח גלאוקומה בעין

ניתוח גלאוקומה: איך הוא מתבצע? ומתי זו האפשרות היחידה?

נכון להיום, טיפולים להורדת הלחץ התוך עיני הם היחידים שהוכחו כיעילים בעיכוב או עצירת התקדמות מחלת הגלאוקומה. הטיפול השמרני כולל, בדרך כלל, מתן טיפות עיניים לאיזון הלחץ התוך עיני, לצד המלצות לשינוי אורח החיים והתזונה (הורדת הכולסטרול, שמירה על לחץ דם תקין ועוד). טיפולים נוספים הנדרשים פעמים רבות הם טיפולי לייזר או ניתוח גלאוקומה, בו נעסוק במאמר הנוכחי.

חשוב לציין כי לרוב האופציה של ניתוח ניתנת כמוצא אחרון של טיפול בגלאוקומה, ושמורה למצבים בהם המטופל אינו מגיב בצורה מספקת לטיפול השמרני, כך שהמחלה ממשיכה להתקדם בקצב מדאיג. או שניכר נזק חמור לעצב הראייה. עם זאת ייתכן שיוחלט לשקול ביצוע של הניתוח עוד קודם לכן, במקביל לטיפולים אחרים.

מהן אופציות הטיפול באמצעות ניתוח?

גלאוקומה, כידוע, היא מחלת עיניים נפוצה במסגרתה נגרם נזק לעצב הראייה עקב רמות גבוהות של לחץ תוך עיני, מה שעלול לגרום לפגיעה חמורה ובלתי הפיכה בראייה, עד לרמה של עיוורון מלא. העיקרון המרכזי של ניתוחי גלאוקומה הוא אחד: יצירת נתיב עוקף, בצורה כירורגית, על מנת להוציא את הנוזלים העודפים ובכך להביא להפחתת הלחץ התוך עיני, עד לרמה תקינה שתמנע נזקים נוספים לעצב הראייה. בכך הניתוח עשוי לתרום לשימור מצבו של עצב הראייה, אם כי חשוב לציין שאין אפשרות לתקן נזק שכבר נגרם לעצב.

קיימים מספר ניתוחים שונים להתמודדות עם המחלה, כל אחד מתאים לדרגות חומרה שונות של המחלה. הניתוח נעשה בהתאם להחלטתו של הרופא ולאחר אבחון מדויק והתחשבות בגיל המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו וכן הלאה.

ניתוח פילטרציה (מכונה גם: ניתוח פילטר)

מדובר בפרוצדורה המקובלת ביותר כיום, שמתאימה לרוב מטופלי הגלאוקומה. מטרת הטיפול היא ניקוז של הנוזל התוך עיני על ידי יצירה של מעקף חדש לניקוז הנוזלים מאזור אחר של העין.


    לפרטים ויצירת קשר: 077-2004961

    ניתוח פילטר אורך כחצי שעה. בסיומו נתפר האזור בעזרת תפרים מיוחדים שניתנים להסרה בקלות, מבלי לפגוע בעין או בתהליך השיקום. לניתוח ידועים מספר סיבוכים אפשריים, ביניהם זיהום או דימום בעין, טשטוש זמני של הראייה, צניחת עפעף או החמרת מחלות עיניים קיימות (בעיקר קטרקט), אולם אחוז הסיבוכים נחשב לנמוך באופן יחסי.

    סיכויי ההצלחה של ניתוח פילטרציה גבוהים יחסית ועומדים על למעלה מ-85%. גם אם הניתוח אינו מביא להפחתת הלחצים במידה מספקת, או לחלופין הפתח שנוצר במהלך הניתוח נסגר כעבור תקופה מסוימת עקב הצטלקות, ניתן לבצע ניתוח חוזר לתיקון המצב.

    במקרים של ניתוח חוזר, או במצבים אקוטיים במיוחד, במהלך השיקום מקבל המנותח כדורים למניעת הצטלקות. אלו נמצאו יעילים בהגדלת סיכויי ההצלחה של הניתוח. עם זאת, תרופות מסוג זה (Mitomycin – C למשל) ידועות בשל תופעות הלוואי הקשות שלהן (אובדן תיאבון, פגיעה בפוריות, כיבים, נשירת שיער ופגיעה בכבד). לכן גם, תפירה של האזור המנותח תהיה עדיפה ברוב המקרים.

    השתלת צינורית ניקוז

    פרוצדורה המיועדת לחולי גלאוקומה קשים עם סכנת עיוורון, או למי שלא הצליח להחלים לאחר ניתוח או מספר ניתוחי פילטרציה שעבר. במהלך הניתוח, מוחדרת צינורית ניקוז חדשה (אליה מחובר מסתם) אל האזור שבין הקשתית והקרנית של העין. קיימים סוגים שונים של צינוריות, אותם בוחר הרופא המנתח לפי שיקול דעתו.

    הניתוח עצמו נמשך כחצי שעה עד שעה.

    ניתוח קריותרפיה (הקפאה)

    הניתוח משמש כמוצא אחרון למקרים חמורים במיוחד. במהלך הניתוח, האיבר שאחראי על ייצור הנוזל התוך עיני מוקפא (ולמעשה נהרס), על מנת לאפשר איזון של רמות לחץ תוך עיני. הפרוצדורה הזו אורכת כחצי שעה, וסיכויי ההצלחה שלה גבוהים גם כן.

    טיפול בגלאוקומה מולדת באמצעות ניתוח

    למרות שגלאוקומה שכיחה יותר בגיל מבוגר, היא אפשרית גם בגילים מוקדמים יותר ואפילו בקרב תינוקות ופעוטות. גלאוקומה מולדת נוצרת על רקע התפתחות לא תקינה של זווית צינור הניקוז בעין. המחלה מאובחנת לרוב כבר בשנה הראשונה לחיי התינוק, ולמרות ששכיחותה אינה גבוהה (0.03%), היא גורמת להרס מהיר של עצב הראייה ונחשבת לאחת מהסיבות העיקריות לעיוורון בקרב תינוקות.

    במחלה ניתן לטפל באמצעות ניתוח לתיקון זווית הניקוז .ההליך נחשב בטוח, וסיכויי ההצלחה שלו עומדים על קרוב ל-80%. הסיבוך העיקרי לאחר הניתוח הוא דימום תוך עיני, אך ברוב המקרים הוא נפסק בהדרגה תוך כדי תהליך השיקום שאורך מספר שבועות.

    במקרים של אי הצלחת הניתוח, ייעשו ניסיונות שחזור נוספים של זווית הניקוז. במידה ולא צלחו, יומלץ על טיפולי לייזר או ניתוח פילטרציה.

    החלמה אחרי ניתוח גלאוקומה

    רוב ניתוחי הגלאוקומה מתבצעים בהרדמה מקומית. תהליך השיקום המלא של הניתוחים אורך כחודש, במהלכו יש להימנע ממגע של מים בעיניים, מכל חשיפה לאבק או לכלוך ומפעילות מאומצת, דוגמת הרמה של משקלים כבדים.

    השעות הראשונות שלאחר הניתוח ילוו כמעט תמיד בכאבי עיניים, טשטוש בראייה וחוסר יציבות בלחץ התוך עיני. אלו מתאזנים בהדרגה ונעלמים לאחר כשבועיים. במקרים נדירים, ייתכנו סיבוכים של דימום תוך עיני וזיהומים. ברוב הניתוחים ניתן להשתחרר מבית החולים כבר יום לאחר הניתוח, בהתאם למצב המטופל, ואף להסיר את התחבושת שהושמה על העין באותו פרק זמן. עקב הרגישות של העיניים לאור, ניתן ואף מומלץ בהחלט להשתמש במשקפי שמש.

    במהלך השיקום מקבלים המטופלים משחה או טיפול אנטיביוטי (בצורה של טיפות או הזרקות לתוך העין), יחד עם הנחיות להפחתה הדרגתית במינון של התרופות להורדת הלחץ התוך עיני. יש מקרים רבים בהם הגורם המטפל ימליץ להמשיך בנטילת התרופות להפחתת הלחץ התוך עיני, אלא גם במצב זה הצפי הוא שהניתוח יאפשר הפחתה של מינון התרופות – מה שמקל על המטופל ותורם לשיפור באיכות החיים שלו.