זריקות לרשתית העין: ההבדל בין אווסטין, לוסנטיס ואיליה

אווסטין, לוסנטיס ואיליה – אלו הן שלוש הזריקות העיקריות שמוצעות כיום על ידי הרפואה המערבית לטיפול במחלות רשתית בהן יש מעורבות של בצקת ברשתית.
מה ההבדל בין הטיפולים?  איך הזריקות עשויות לסייע בשיפור תפקוד העיניים? והאם הן בהכרח מספיקות יעילות לטיפול בבעיה?

ראשית, מניסיון ארוך שנים בקליניקה ומתוצאות מחקרים רפואיים עולה שמתן זריקות כטיפול מניעתי למחלות רשתית אינו תמיד יעיל. חלק מהמטופלים אינם מגיבים כראוי לזריקות, הן גורמות לתופעות לוואי ולא תמיד תורמות לשיפור בראייה. מצד שני, ישנם מטופלים רבים שמגיבים היטב לזריקות ולכן חשוב מאוד להתנסות ולבצע את הזריקות במידה וזוהי ההמלצה של רופא העיניים שלכם.

כיצד מעודדות הזריקות את שיקום העיניים?

מחלות עיניים הפוגעות ברשתית נגרמות בין השאר כתוצאה מחוסר באספקת חמצן וחומרים חיוניים למקולה (מרכז הרשתית). עקב כך, נוצרים תהליכי ניוון תאים הכרוכים באיבוד חדות הראייה.
המחסור באספקת חמצן מעודד את הגוף, בין היתר, להגביר ייצור של חומר הקרוי VGEF, דבר הגורם להתפתחותם של כלי דם פתולוגיים. הדופן של כלי הדם רכה ולכן הם עלולים להישבר ולהוביל בסופו לדליפה של נוזל מאותם כלי דם.
אווסטין, לוסנטיס ואייליה, הזריקות לטיפול במחלות רשתית, מונעות מהגוף את ייצור החומרים המעודדים את צמיחת כלי הדם הפתולוגיים, וכך נמנעת הפרשה מוגברת של דם ונוזלים לתוך הרשתית.

מה ההבדל בין סוגי הזריקות?

אווסטין

זריקת אווסטין (Avastin) היא תרופה ביולוגית פופולארית ורב תכליתית המיועדת לשם עצירת כלי דם חדשים סביב גידולים סרטניים, כמו גם עצירת התפתחות כלי דם פתולוגיים בעין.
מדובר בטיפול הבסיסי שניתן על ידי רוב קופות החולים בארץ, ומשמש בתור טיפול ראשוני לסובלים ממחלות רשתית. השיקול הוא בעיקר כלכלי, שכן הטיפול באווסטין זול משמעותית מטיפול בזריקות לוסנטיס ואיליה.

מאחר והתרופה אינה ספציפית לטיפול בעיניים, היא יכולה לגרום לתופעות לוואי נרחבות.
כמו כן, פעמים רבות הטיפול באווסטין אינו יעיל, והרופאים ייאצלו להפנות את המטופל לזריקות או טיפולים מונעים אחרים.
נכון להיום, ארגון ה-FDA האמריקאי הסיר את האישור לתרופה (החל משנת 2011), אך היא עדיין מאושרת לשימוש על פי התקן האירופי, ונעשה בה שימוש נרחב בבתי חולים ומרפאות.

לוסנטיס

לוסנטיס (Lucentis) מטפלת בבעיות של ניוון רשתית רטוב, רטינופתיה סוכרתית, וכן בחסימת כלי דם ברשתית. זריקת הלוסנטיס פותחה על ידי אותה החברה שמייצרת את זריקת האווסטין, אך הן לא זהות לחלוטין מבחינה מולקולרית.
גם הלוסנטיס אחראית לנטרול VGEF ולעיכוב בהתפתחות כלי דם פתולוגיים, אך היא בעלת נפח קטן יותר מזה של האווסטין, ולכן יעילות החדירה שלה לאזורים הבעייתיים בהן גבוהה יותר.

בניגוד לזריקת אווסטין, זריקה זו מאושרת על ידי ה-FDA, והיא אינה תרופה רב תכליתית, אלא משמשת רק לטיפול במחלות עיניים.
החסרון הבולט שלה טמון בעלות הגבוהה שלה – ולכן מעדיפים לתת את הזריקה רק בתור טיפול שני במידה של חוסר הצלחה עם אווסטין.

איליה

זריקת איליה (Eylea) הפכה לאחד מהטיפולים הפופולאריים בתחום רפואת העיניים מאז שזכתה לאישור ה- FDA,  והיא נחשבת ליעילה במיוחד בעצירת הידרדרות הראייה.

הזריקה מיוצרת על ידי חברה אחרת, והיא שונה מהאווסטין והלוסנטיס בעיקרון הפעולה שלו.
היא מכילה בתוכה חומר מעכב חלבון VEGF, ובכך מונעת היווצרות צלקות וכלי דם לא תקינים בעין.
כיום, נחשבת איליה כזריקה העיקרית המעכבת גידול כלי דם ברשתית, והיא אף מסייעת בחסימה לצמיתות של גדילת כלי דם חדשים.

היתרון הבולט שלה על פני שתי הזריקות האחרות הוא במינון המופחת של הטיפול. הזריקה ניתנת אחת לחודשיים בערך (מרווחי זמן גדולים יותר ביחס לתרופות אחרות), זאת מבלי לפגוע ביעילות הטיפול ובאיכותו. למרות ההצהרה של תדירות הזריקות, בפועל ישנם מטופלים רבים שמקבלים את הזריקה אחת לחודש.
לצד זאת, מחקרים מראים כי זריקות איליה יותר יעילות גם נגד הופעת בצקות על רקע של סכרת (רטינופתיה סוכרתית) בהשוואה לזריקות האחרות.

לזריקה גם תופעות לוואי ידועות, בייחוד עקב טכניקות הזרקה לא נכונות, ביניהם דימומים עיניים, דלקות עיניים, זיהומים, קטרקט ועוד.

האם קיימות שיטות טיפול אחרות?

במקרים חמורים יותר של הידרדרות משמעותית בעצב הראייה, או במידה והטיפול בזריקות המוצעות אינו משפר את תפקודי העיניים, לעיתים ייעשה שימוש בסטרואידים לאור המלצת הרופא. הסטרואידים המוכרים בהם נעשה שימוש למחלות ברשתית הם אוזרקדס, קנלוג וטאריאנסס: שלוש הזריקות יעילות כטיפול בבצקות ברשתית על רקע רטינופתיה סוכרתית או חסימה של כלי דם ברשתית. מרווחי הטיפול בסטרואידים יהיו ארוכים יותר הודות להשפעתם ארוכת הטווח של אוזורדקס, קנלוג וטרסיאנס (ביחס לסוגי הזריקות האחרים), אך עם זאת השימוש בהזרקות של סטרואידים כרוך לעיתים בתופעות לוואי רבות דוגמת לחץ תוך עיני מוגבר, קטרקט או היפרדות רשתית.

השימוש בהזרקות של סטרואידים כרוך לעיתים בתופעות לוואי רבות ולכן הרופא המטפל לרוב ישתמש בטכניקה זו רק כאשר לא השיג תוצאות משביעות רצון בעזרת הטכניקות האחרות.

לצד הטיפול ברפואה מערבית, ניתן לשלב טיפול טבעי משלים. לטיפול הטבעי יתרונות רבים, ביניהם גם עידוד הספיגה של הנוזל (הבצקת) בתוך הרשתית.
כל הטיפולים הטבעיים אינן פולשניים ולא כרוכים בתופעות לוואי, ועשויים להיות יעילים מאוד להפחתת תסמיני המחלה ומניעת הידרדרות הראייה.