הדרך להקטנת הסיכון לרטינופתיה סוכרתית עוברת, ובכן, בחוץ. ממחקר חדש שנערך בארה"ב עולה כי חולי סוכרת בעלי רמה נמוכה של ויטמין D נמצאו בסיכון גבוה לפתח רטינופתיה סוכרתית. והמקור המוצלח ביותר לספיגת ויטמין D היה ונשאר אור השמש.
קצת על רטינופתיה סוכרתית
רטינופתיה סוכרתית היא מחלה הפוגעת בעיניים והאופיינית לחולי סוכרת.
במהלך מחלת הסוכרת עולה רמת הסוכר בדם. בעיניים כלי דם רבים, ורמת סוכר גבוהה בדם עלולה לפגוע באיזון העדין המתקיים בין הנוזלים שבעין. הנפגעת העיקרית היא הרשתית, בה כלי דם רבים. הרשתית מעבירה את התמונות הנקלטות בעין אל עצב הראייה ומשם ל"פענוח" במוח. אם הנוזלים שבה דולפים, כמו במקרה של רטינופתיה סוכרתית, הראייה מטשטשת.
איזון של רמת הסוכר בדם מחזיר בדרך כלל את הראייה לקדמותה. לעומת זאת, אי מתן טיפול עלול לדרדר את הפגיעה, וברשתית עלולה להתפתח בצקת ומצב הראייה יוחמר.
מה עלה במחקר?
תוצאות המחקר פורסמו בכנס השנתי של ארגון האנדוקרינולוגים האמריקאי (American Association of Clinical Endocrinologists, AAEC). המחקר נערך במכון באסט בקופרסטאון, ניו יורק, והשתתפו בו מעל 9,000 איש. קבוצת הביקורת במחקר היו משתתפים בריאים. במחקר נמדדה רמת הויטמין D בגופם. קבוצת המחקר כללה משתתפים שפיתחו רטינופתיה סוכרתית.
התוצאות הראו כי בקבוצת המחקר נמצאה רמה נמוכה של ויטמין D ביחס לקבוצת הביקורת.
"לויטמין D יש ככל הנראה תפקיד כלשהו במהלך המחלה של רטינופתיה סוכרתית. חולי סוכרת עם רמה נמוכה של ויטמין D עלולים, במוקדם או במאוחר, לפתח גם רטינופתיה סוכרתית", אמר ד"ר אנגווין סנגואנקו, אחד החוקרים. "לדעתי מצאנו קשר מספיק חזק להמשיך ולחקור בנושא. אני מניח שבעתיד הקרוב נבחן האם מתן ויטמין D לחולי סוכרת מוריד את הסיכון לפתח רטינופתיה סוכרתית, ואולי אף מונע אותה".
על ויטמין D וסוכרת
ויטמין D חשוב מאד לספיגת סידן טובה ולחיזוק העצמות, והוא חיוני למדי לחולי אוסטאופרוזיס, בה נשחקת צפיפות העצם. ואכן, מחקרים בנושא "סגרו מעגל" ומצאו קשר בין רמה נמוכה של סידן לסוכרת.
בהקשר של סוכרת, ויטמין D משפר את פעילות התאים המייצרים את ההורמון אינסולין בלבלב, ובכך מצמצם את נזקי המחלה ואף מונע אותה. לכן הוא קריטי כאשר קיימת בעיה בייצור האינסולין בגוף.
בנוסף, ויטמין D נמצא קשור בהורדת תנגודת האינסולין בגוף – עמידות תאים בגוף לפעולת ההורמון אינסולין בהעברת הסוכר מהדם לתאים.
מקורות לויטמין D
להבדיל מיתר הויטמינים, את ויטמין D נקבל לא מן המזון אלא מן הטבע. קרני השמש היו ונותרו המקור העיקרי והטוב ביותר לספיגת ויטמין D בגוף (הערה: ויטמין D נמצא גם בדגים ובשמן דגים אבל ברמה נמוכה למדי).
ויטמין D הוא שם כולל ל-5 תרכובות אורגניות שההבדלים הכימיים ביניהם מזעריים. בעבר חשבו כי הגוף אינו מייצר ויטמין D כלל, אך כעת ברור כי הגוף מייצר את הויטמין בסיוע כולסטרול וקרינת השמש. ככל שהעור בהיר כך עולה יכולת הגוף לסנתז ויטמין D.
וכאן גם טמונה המכשלה הגדולה של ויטמין זה. החשיפה לשמש, בוודאי לבעלי עור בהיר, מסוכנת למדי. ומה לעשות וקרינת שמש אפקטיבית לספיגת ויטמין D היא דווקא הקרינה האולטרה-סגולית (UV) החזקה והמסוכנת לעור. זו גם הסיבה שחוסר בויטמין D היא צרה מוכרת במדינות המרוחקות מקו המשווה, בהן רמת קרינת ה-UV נמוכה גם באמצע יום קיצי.
אז מה עושים? במה בוחרים? ראשית, נחשפים לשמש אבל באופן מבוקר: בקיץ עד 10 בבוקר, ואחה"צ מהשעה 16:00. בעונות המעבר ובחורף אפשר להרחיב את שעות החשיפה לשמש.
שנית, תוספי תזונה. במדינות אירופה וצפון אמריקה צריכת תוסף ויטמין D נפוצה, כ"פיצוי" על מה שלא ניתן מן הטבע. תוספי תזונה יכולים להיות פתרון מצוין לחולים שזקוקים לויטמין D ולא רוצים להסתכן בחשיפה ארוכה לשמש. כמובן שאין ליטול תוסף תזונה באופן עצמאי אלא רק לאחר התייעצות עם רופא.