דום נשימה בשינה מזרז את התפתחות הגלאוקומה

חוקרים מצאו קשר משמעותי בין דום נשימה חסימתי בשינה לבין סיכון גבוה יותר להתדרדרות מבנית בקרב חולי גלאוקומה.

על פי המחקר, בנוסף לקשר בין דום נשימה עם בעיות עיניים כמו נוירופתיה אופטית איסכמית (פגיעה בתפקוד עצב הראייה), ורידים סתומים ברשתית, ופפילומה בעין, הוא גם מהווה גורם סיכון לגלאוקומה.

החוקרים בדקו 32 חולים שסבלו מגלאוקומה במתח תקין או גלאוקומה ראשונית בזווית פתוחה, או שסווגו כחשודים בגלאוקומה. הגיל הממוצע באבחון היה 50.8 ± 13.2 שנים. 28  נבדקים היו גברים. עשרים וארבעה נבדקים היו במצב של טרום השמנת יתר, וחמישה היו בעודף משקל ניכר.

החולים חולקו לשתי קבוצות:  ללא דום נשימה בשינה עד דום נשימה קל וקבוצה הסובלת מדום נשימה בשינה בינוני עד חמור. כל הנבדקים עברו מעקב במשך שלוש שנים לפחות, ועברו לפחות 3 בדיקות OCT (הדמיה אופטית לאבחון מחלות עיניים).

החוקרים מצאו כי בקרב אנשים עם דום נשימה בשינה, בינוני עד חמור, נמצא אחוז גבוה יותר של החמרה, בבדיקות שדה הראייה ובעובי שכבת סיבי עצב הרשתית. החוקרים גם בדקו נבדקים שטופלו בדום נשימה בשינה, כדי לקבוע אם הטיפול השפיע על מצב הגלאוקומה. שבעה מהנבדקים טופלו באמצעות CPAP – לחץ בדרכי הנשימה, ושניים עברו ניתוח.

על פי המחקר, לא נצפו הבדלים מובהקים סטטיסטית בעובי סיבי עצב הרשתית או בבדיקות שדה ראייה, בהשוואה בין מטופלים שקיבלו טיפול לאלו שלא קיבלו אותו.

מכיוון שדום נשימה בשינה חמור היה קשור לסיכון גבוה יותר להידרדרות מבנית בראייה, המליצו החוקרים לשקול אפשרות של הקשר בין דום נשימה חמור בלתי מאובחן בשינה, לבין סיבי עצב רשתית דלילים, או עם סיכון להתדרדרות מהירה של שדה הראייה.

דום נשימה בשינה היא הפרעת שינה שכיחה הקשורה לבעיות עיניים רבות, ביניהן גלאוקומה.

החוקרים מצאו שבקרב חולי גלאוקומה הנמצאים במעקב וטיפול, אלו הסובלים מדום נשימה בשינה חמור יותר, סבלו מהתקדמות המחלה באופן משמעותי, זאת לאחר שבוצעה בהם בדיקת RNFL (בדיקה לאיתור גלאוקומה הבודקת את עובי השכבה הנושאת את סיבי העצב לראש עצב הראייה. כאשר קיימת גלאוקומה, עובי שכבה זו יורד בהדרגה).

יתר על כן, לאחר הסתגלות לגורמי סיכון אחרים, הם מצאו כי חולי גלאוקומה עם דום נשימה חמור בשינה היו בסיכון לסבול מהתדרדרות עובי שכבת סיבי העצה, בהשוואה למטופלים שאינם סובלים מדום נשימה בשינה, או סובלים ממנו באופן קל.

מעניין לציין כי טיפול בדום נשימה בשינה לא הפחית את הסיכון להתדרדרות הגלאוקומה. בדיקות RNFL  הראו כי חלה התדרדרות בעובי שכבת סיבי עצב הראייה אצל 67% מהמטופלים (רובם מטופלים במכשיר CPAP), זאת לעומת 44% מהמטופלים שלא טופלו. למרות שהבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית, הוא אכן מגביר את הוויכוח ש – CPAP עלול להאיץ את התקדמות הגלאוקומה על ידי העלאת הלחץ התוך עיני בלילה.

חשוב להתייחס לתוצאות אלו בזהירות. המחקר התבצע בטאיוואן ואולי אינו משקף את הנסיון הקיים בצפון אמריקה עם דום נשימה בשינה. אולם למרות המגבלות, המחקר מוסיף ראיות חדשות וחשובות שקושרות את הסיכון בין דום נשימה בשינה לגלאוקומה.

מחברי המחקר ממליצים לחולי גלאוקומה לערוך בדיקת שינה, מאחר וטיפול בגלאוקומה אולי לא ישפר את תסמונת דום נשימה בשינה, אולם הטיפול בדום נשימה בשינה עשוי להאט את להפחית משמעותית את הסיבוכים המערכתיים של מחלת הגלאוקומה.