עם "Clear Vision" סדרת טיפולים יעילה במחלת אובאיטיס רואים תוצאות.
אובאיטיס, או "דלקת ענביה", היא מחלה דלקתית תוך עינית אשר פוגעת באחד מחלקי האוביאה. האוביאה ("ענב" בלטינית) היא החלק הפנימי של העין הנמצא בין החלק הלבן (סקלרה) ובין הרשתית. האוביאה כוללת את הקשתית (צבע העין), הגוף הצילארי (השריר שמאחורי הקשתית) והדמית, הרקמה התומכת ברשתית. במחלה של דלקת עלולים להיגרם תסמינים שונים, ובהיעדר טיפול הראייה ניצבת בפני סכנה מוחשית, עד לרמה של עיוורון.
סוגי אובאיטיס
מחלת האובאיטיס אינה הנפוצה במחלות העיניים. שכיחותה נעה על פי ההערכות בין כמה עשרות או מאות מקרים לכל 100,000 איש. עם זאת, מספר הסיבוכים הנובעים מהמחלה נחשב לגבוה בכל קנה מידה, ולכן חשוב להעניק לה את מלוא תשומת הלב.
המחלה עלולה לפגוע בחלקים שונים של האוביאה ועל כן מחלקים אותה למספר מחלות שונות:
אובאיטיס קדמית – הדלקת מערבת את הקשתית ו/או את הגוף הציליארי, כאשר בניגוד לסוגים אחרים של דלקות עיניים במקרה הזה מדובר בדלקת פנימית. זוהי הצורה הנרכשת והשכיחה ביותר של המחלה, אשר אחראית לכ-70-65% מן המקרים, בעיקר בגילי 50-20 אך לעיתים גם אצל ילדים.
הגורם המרכזי של אובאיטיס קדמי הוא נגיף ההרפס, ולעיתים תרופות שאדם נוטל לטיפול במחלות שונות (דוגמת איידס) הן שגורמות לסיבוך. במסגרת אובאיטיס קדמית עלולים להיגרם כאבים, פגיעה בראייה, אודם בעין, רגישות לאור, שינוי במבנה האישון או בצבע הקשתית ועוד. אובאיטיס קדמית כרונית, ללא תסמינים, עלולה להעיד על דלקת פרקים אצל ילדים.
אובאיטיס אמצעית – כאן הדלקת נמצאת מאחורי הגוף הציליארי ומערבת את הזגוגית או היקף הרשתית. אחראית לכ-20-10% מהמקרים. באובאיטיס אמצעית ניתן לראות גם נקודות צפות בשדה הראייה, שמקורם בתאי דלקת וחלבונים הנמצאים בתוך זגוגית העין. סוג זה עלול לגרום לירידה בחדות הראייה, עקב היווצרות בצקת במקולה.
אובאיטיס אחורית – מחלה הערבת את הרשתית ו/או את הדמית. אובאיטיס אחורי הוא הסוג הפחות שכיח של המחלה, שנגרם עקב מחוללים זיהומיים, פטרייתיים, פרזיטריים או חלק מהמחלות האוטואימוניות.
לבסוף, ישנה גם צורה של המחלה המערבת את כל החלקים שנזכרו לעיל (כלומר דלקת קדמית, אחורית ואמצעית), וצורה נוספת בשם סקלריטיס המערבת אך ורק את הלובן הקדמי או האחורי.
מהם הגורמים לדלקת?
גם עם התקדמות הרפואה המערבית, הסיבות הספציפיות המביאות להתפתחות אובאיטיס אינן ידועות באופן מלא. על פי הגישה המערבית, נהוג לחלק את הגורמים לאובאיטיס לשתי קבוצות עיקריות. הראשונה היא אובאיטיס זיהומית, שכמו שאפשר להסיק משמה – נגרמת כתוצאה מחשיפה של העין לגורם מזהם, דוגמת חיידק או טפיל.
אובאיטיס שאינו על רקע זיהומי, הסוג המרכזי השני, נגרם בעיקר עקב מחלות ומצבים רפואיים שונים, לרוב על רקע אוטואימוני.
כך או כך יש למחלה מספר גורמים עיקריים:
- מחלות אוטואימוניות – מחלות המופיעות כאשר תאי הגוף מתחילים לתקוף את עצמם מסיבות שונות, ביניהן פסוריאזיס, זאבת וטרשת נפוצה
- מחלות מעי דלקתיות, דוגמת קרוהן או קוליטיס
- הסתבכות של מחלות כלליות שונות – דוגמת דלקות פרקים, מחלות מעיים או טרשת נפוצה
- חוסרים תזונתיים – בהקשר הזה ניתן לציין מחקר שהראה שמחסור בוויטמין D הוא גורם סיכון מרכזי לאובטיאיס
- זיהומים וחיידקים שונים ובהם נגיפים כגון הרפס, שחפת או עגבת
- פטריות, כדוגמת קנדידה או אספריגלוס
- ניתוח עיניים או פגיעה אחרת בעין – במקרה כזה המחלה באה לידי ביטוי בעין אחת בלבד
- מחלות ממאירות שאינן בעלת אופי דלקתי, כמו למשל לוקמיה, לימפומה או גידולים עיניים
אובאיטיס תסמינים עיקריים
ישנם מספר סימנים מקדימים למחלת אובאיטיס, אותם רצוי לבדוק מבעוד מועד על מנת לאבחן את המחלה ולהתחיל לטפל בה בהקדם האפשרי. יש לציין כי הדלקת עלולה להיות חלק מרשימת התסמינים של מחלה כללית הפוקדת אחד מאיברי או מערכות הגוף, אך גם מחלה אשר הסימפטומים שלה תוקפים אך ורק את העיניים. במקרה של מחלת עיניים בלבד, סבירות גבוהה שהגורם יהיה טראומה שעברה העין, דוגמת ניתוחי עיניים, פגיעה פיזית או מחלות דלקתיות במעורבות הרשתית או הדמית.
הרשימה של תסמיני אובאיטיס כוללת בין השאר:
- כאב בעין
- כאבים בעין המלווים בפוטופוביה (רגישות לאור וסינוורים)
- אודם בעיניים
- ירידה בחדות הראייה
כאשר מתגלה אחד מן התסמינים האלו, ובעיקר לאחר או במקביל להופעת אחת מן המחלות שהוזכרו בסעיף הקודם, רצוי לגשת ולהיבדק במהירות האפשרית. הסיבה היא שלעיתים קרובות המחלה עלולה לשוב ולהתפרץ באחת מן העיניים או בשתיהן, כך שמי שלא מאבחן את הבעיה ומטפל בה עלול לסבול מהידרדרות של הראייה ומסיבוכים שונים.
במקרים החמורים ביותר של המחלה, היא עלולה לגרום לעיוורון. עובדה זו מעידה יותר מכל על דרגת המורכבות שלה. השכיחות של דלקת ענביה היא מצומצמת ביחס לבעיות ולמחלות עיניים, ובכל זאת כעשירית ממקרי העיוורון בארצות הברית נובעים ממנה.
אבחון הבעיה
כדי לאבחן בצורה נאותה את המחלה נדרשת אנמנזה מקיפה באופן יחסי. אבחנת המחלה לוקחת בחשבון את התסמינים הנובעים ממנה, ומנסה להתחקות אחר גורמים אפשריים שעלולים להסביר אותה. בין המשתנים שעשויים להילקח בחשבון במשוואת האבחון של דלקת ענביה בולטים גיל, מוצא אתני, הרגלי מזון ושתייה, מגע עם בעלי חיים, פעילות מינית ועוד.
לאחר שכבר חושדים בסוג הספציפי של אובאיטיס, נדרשת ברוב המקרים סקירת מערכות מלאה כדי לאבחן את המחלה באופן מדויק. בשלב הזה עשויות להיכנס לתמונה בדיקות הדמיה לעין (דוגמת OCT או US), צילום רנטגן, בדיקת דם מקיפה, בדיקת שתן, תבחין מנטו, הדמיית ראש (בדיקת MRI) ועוד. הבדיקות הספציפיות במקרה נתון נקבעות בהתאם לאנמנזה ועל פי ההערכות לגבי סוג הדלקת האפשרי.
את האבחון חשוב לבצע כאשר כבר מבחינים בתסמינים בעין אותם אפשר לייחס, בין השאר, להופעת הדלקת. אנשים בקבוצת סיכון מוגבר למחלה – דוגמת ילדים ומבוגרים הסובלים מאותן מחלות ומצבים רפואיים המגדילים את הסיכוי לאובטאיטיס – רצוי שיגשו לביצוע אבחון באופן תקופתי.
מידע נוסף (באנגלית) על אבחון המחלה תמצאו כאן.
הטיפול באובאיטיס על פי הגישה המערבית
הגישה המערבית של טיפול באובאיטיס מבוססת על כמה כלים טיפוליים עיקריים, שעשויים להביא להפחתה בדרגת העוצמה של התסמינים הקיימים במסגרת ההתקף הדלקתי, ולנסות ככל שניתן להקטין את הסיכויים להופעת ההתקף הבא בעתיד הקרוב.
הטיפולים האפשריים לדלקת כוללים:
- סטרואידים – טיפול בסטרואידים מיועד בעיקר למצבים של דלקת ענביה שאינה נובעת מרקע זיהומי אלא מסיבות אוטואימוניות
- זריקות – הן זריקות לתוך זגוגית העין והן זריקות באזור המקיף את גלגל העין
- תרופות דרך הפה (טיפול פומי)
- טיפות – המשתקות את השריר הציליארי ומרחיבות את האישון – כך שהן מקלות על הכאבים וההידוק של הקשתית לעדשה. בדרך זו ניתן להגיע למצב שבסופו של דבר, יורדת רמת הדלקת ונמנעים הנזקים חמורים ביותר של השלבים המאוחרים של המחלה. חשוב להדגיש שטיפול מקומי בטיפות אינו יעיל עבור אובאיטיס אחורית או אמצעי.
במהלך השנים, נכנסו לתמונה גם תרופות הפועלות על בסיס ביולוגי: למשל נוגדי TNF אלפא או נוגדנים ללימפוציטים סוג .B תרופות אלה מבוססות על חלבון אותו מייצרים בתנאי מעבדה, על מנת ליצור מצב בו הוא דומה באופן כמעט מוחלט לחלבון המקביל הקיים בגוף האדם באופן טבעי.
במקרים מורכבים ייתכן שיהיה צורך בניתוח, בעיקר על מנת להתמודד עם מחלות שעלולות לגרום לדלקת או להחמיר אותה: ניתוחי גלאוקומה, ניתוחי קטרקט ועוד.
ואפשר גם אחרת – טיפול טבעי ברפואה סינית
שילוב בין כמה שיטות טיפוליות הוא בהחלט בגדר אפשרות, כשבשנים האחרונות רואים יותר ויותר מטופלים הבוחרים לשלב טיפולים מהקשת הרחבה של הרפואה הסינית להתמודדות עם הקשיים.
הטיפול במחלה באמצעות עקרונות רפואת העיניים הסינית משתלב בשלב הראשון במקביל עם הטיפול הקונבנציונאלי ולא במקומו, זאת בהנחה שהמטופל מקבל טיפול תרופתי. שימו לב שיש מקרים בהם מטופלים מגיעים טרם הטיפול התרופתי. גם להם ניתן לעזור ולטפל בסימפטומים שנשארו מהתקפים קודמים, ובמקביל למנוע התפרצויות חדשות.
בשלב זה תפקיד המטפל למנוע את התסמינים האקוטיים והחריפים יותר של המחלה. בהמשך, כאשר החולה אינו סובל יותר מהסימפטומים למשך זמן מה, המטרה הבאה היא הפסקה הדרגתית של הסטרואידים על ידי הרופא המטפל ללא התפרצויות חדשות. לאחר זמן נוסף, בו המטופל אינו זקוק עוד לטיפול התרופתי אלא מטופל אך ורק בקליניקה, נדרשת הגעה לשלב בו יוכל להפסיק כל טיפול מבלי לסבול מהתפרצויות וכך לשמור על איכות חיים גבוהה.
תוכנית הטיפולים נבנית בהתאמה אישית לאחר אבחון מלא. עיקרון זה מושתת על מיקום המחלה, סימפטומים ישירים שלה וסימפטומים משניים, אם ישנם. הטיפול כולל בין היתר דיקור סיני בעל פרוטוקול ספציפי למחלות עיניים, שימוש בצמחי מרפא והמלצות תזונתיות.
קליניקת איתי שרף מזמינה אותך לפגוש דרכים חדשות להבריא מאובאיטיס
